תוצאות חיפוש

לקוחות יקרים, חודש מרץ התאפיין בעלייה חדה ברמת אי הוודאות הגלובלית על רקע פרוץ המערכה בין ארה״ב וישראל לבין איראן, אשר הובילה לזינוק חד במחירי האנרגיה, לעלייה בציפיות האינפלציה ולשינוי של בטון הבנקים המרכזיים בעולם. בהתאם לכך, שוקי המניות בעולם רשמו ירידות חדות, תשואות האג"ח עלו והשווקים החלו לתמחר סביבה של ריבית גבוהה יותר לאורך. זמן המסלולים הכללים סיימנו את חודש מרץ עם ירידה של כ-2.3% בממוצע. ישראל: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.00% כאשר הדגש המרכזי בהחלטה היה סביב העלייה המחודשת בציפיות האינפלציה והאי ודאות הגיאו-פוליטית. במקביל, ניכרת פגיעה בפעילות הריאלית במשק על רקע הלחימה, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב־0.2%, והאינפלציה השנתית עומדת סביב 2.0%. אינפלציית הליבה עלתה לרמה של כ־2.16%. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה באופן משמעותי. לשנת 2026 הצמיחה צפויה לנוע בטווח של 3.3%–3.8%, לעומת תחזיות גבוהות יותר בעבר, כאשר הפגיעה נובעת מהשבתה חלקית של המשק, גיוס מילואים ושיבושים בפעילות העסקית. מנגד, לשנת 2027 הצפי הוא להתאוששות לצמיחה של כ-5.5%. שוק העבודה מציג תמונה מורכבת. שיעור האבטלה הרשמי ירד ל־2.6%, אך במקביל שיעור האבטלה המורחב זינק ל־7.8%, בין היתר בשל יציאה של עובדים מכוח העבודה והוצאה לחל"ת. בתקציב המדינה שאושר, היקף התקציב עומד על כ־699 מיליארד ש"ח, כאשר תקציב הביטחון גדל משמעותית לכ־142 מיליארד ש"ח. בהתאם לכך, יעד הגירעון לשנת 2026 עלה לרמה של כ־5% תוצר, ויחס חוב לתוצר צפוי לעמוד על כ־70%. בשוק הדיור נרשמה יציבות יחסית עם ירידה קלה של 0.1% במחירי הדירות, אך במקביל נמשכת עלייה בשכר הדירה. מלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה ועומד על כ־86 אלף יחידות. ארה"ב: הבנק המרכזי הותיר את הריבית בטווח של 3.5%–3.75%, אך במקביל העלה את תחזיות האינפלציה והצמיחה, מה שממחיש את המורכבות בסביבה הנוכחית. תחזית האינפלציה לשנת 2026 עלתה ל־2.7%, וגם אינפלציית הליבה עודכנה כלפי מעלה. נתוני האינפלציה בפועל ממשיכים להיות מעורבים. מדד המחירים לצרכן עומד סביב 2.4% בשנה, אך מדד המחירים ליצרן קפץ ל־3.4%, נתון המצביע על לחץ אינפלציוני קדימה, בעיקר על רקע עליית מחירי האנרגיה. הצמיחה בארה״ב נחלשת. נתוני התוצר לרבעון הרביעי עודכנו כלפי מטה ל־0.7% בלבד, נתון המהווה האטה משמעותית. בנוסף, שוק העבודה מתחיל להראות סימני חולשה עם גריעה של כ־92 אלף משרות ועלייה בשיעור האבטלה ל־4.4%. לצד זאת, הפעילות העסקית עדיין מציגה עוצמה יחסית. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל־52.4 נקודות ובשירותים לרמה גבוהה של 56.1 נקודות. עם זאת, מדדי אמון הצרכנים נחלשים וציפיות האינפלציה לשנה קדימה עלו ל־3.8%. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא בתמחור השוק, כאשר נכון לסוף מרץ השוק אינו מתמחר כלל הורדות ריבית במהלך 2026 ואף מגלם הסתברות מסוימת לעליית ריבית. שינוי זה משקף מעבר לסביבת ריבית גבוהה יותר לאורך זמן. אירופה: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על כנה ברמה של אך 2%, את שינה הטון והפך לניצי יותר. העלייה במחירי האנרגיה מעלה את החשש לגל אינפלציוני נוסף, כאשר במקביל הצמיחה נחלשת. האינפלציה בגוש האירו עלתה ל־2.5% במרץ, לאחר 1.9% בפברואר, עלייה חדה יחסית המושפעת בעיקר מעלויות האנרגיה. במקביל, תחזית הצמיחה לשנת 2026 ירדה ל־0.9% בלבד. נתוני הפעילות מצביעים על האטה משמעותית. מדד מנהלי הרכש המשולב ל־ירד 50.5 נקודות, כאשר מגזר השירותים כמעט ואינו צומח. הזמנות חדשות נמצאות בירידה ואמון העסקים נמצא ברמות נמוכות. השילוב בין אינפלציה עולה לצמיחה נחלשת מעלה את הסיכון לסביבה של סטגפלציה באירופה. *הסקירה מעודכנת ליום 01.04.2026 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, פברואר התאפיין בשילוב בין מתיחות גיאופוליטית משמעותית, לבין המשך התמתנות אינפלציונית במרבית הכלכלות המפותחות. בישראל ובגוש האירו האינפלציה כבר מתחת ליעדים הרשמיים, בעוד שבארה"ב ניכרת האטה בצמיחה אך ללא פגיעה מהותית בשוק העבודה ובפעילות העסקית. הבנקים המרכזיים מאותתים על גישה זהירה, כאשר סביבת הריבית מתקרבת לשלב היציב של המחזור, והשווקים ממשיכים לאזן בין סיכוני צמיחה לבין ציפיות להפחתות ריבית בהמשך השנה. המדדים המובילים בעולם הציגו בפברואר תמונה מעורבת, כאשר בארה"ב נרשמה מגמה מתונה ומפוצלת בין הסקטורים, בישראל נרשמו עליות במדדי הדגל, ואילו באירופה, יפן וחלק מהשווקים המתעוררים נרשמו עליות חדות יותר במדדים המרכזיים. בסיכום אלה חודש פברואר סיים עם תשואה חיובית ממוצעת של למעלה מ-0.6% במסלולים הכללים. האירועים שהחלו ב־28 בפברואר מול איראן מהווים נקודת מפנה אפשרית קדימה, כאשר השפעתם על מחירי האנרגיה, פרמיות הסיכון והתנודתיות צפויה להתברר בחודשים הבאים. בנימה אישית, המבצע המתואם בין ישראל לארצות הברית מול איראן, "שאגת הארי", מהווה אירוע בעל פוטנציאל השפעה רחב על הכלכלה המקומית והעולמית. עם זאת, ישראל הוכיחה לאורך השנים חוסן כלכלי ויתרון טכנולוגי משמעותי. אנא מכם, השמעו להוראות פיקוד העורף בימים, כדי שנוכל ליהנות יחד מפירות מבצע זה. ישראל: ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 4% לאחר שתי הפחתות רצופות של 0.25%. הרקע להחלטה משלב ירידה באינפלציה יחד עם אי ודאות גיאופוליטית ועלייה בפרמיית הסיכון. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב־0.3% לעומת צפי לירידה של 0.2%. האינפלציה השנתית ירדה ל־1.77% לעומת 2.64% בדצמבר. מדד הליבה ירד ב־0.26% והקצב השנתי התמתן ל־1.93%. התמ"ג לשנת 2025 צמח ב־3.1% והתוצר לנפש עלה ב־1.7%. התמ"ג העסקי צמח ב־3.4%, והצריכה הפרטית עלתה ב־2.6%. ההשקעה בנכסים קבועים זינקה ב־8.1%. המדד המשולב לפעילות עלה בינואר ב־0.5% לאחר עלייה של 0.3% בדצמבר. שיעור האבטלה נותר 3.2%. שיעור ההשתתפות ירד קלות ל־62.5%. מחירי הדירות עלו בנובמבר־דצמבר ב־0.8% והדירות החדשות ב־0.9%. ינואר הסתיים בעודף תקציבי של 16.9 מיליארד ש"ח. ההוצאות עמדו על 42.7 מיליארד ש"ח מול הכנסות של 59.7 מיליארד. הגירעון ב־12 החודשים האחרונים עומד על 4.9% תוצר. מדד הפדיון בכלל ענפי המשק עלה 4.5% ברבעון אוקטובר–דצמבר, מה שמלמד על התאוששות ריאלית. ארה"ב: האינפלציה בינואר עמדה על 2.4% לעומת 2.7% קודם לכן. מדד הליבה ירד ל־2.5%. ה־FED הותיר את הריבית בטווח 3.50%–3.75%. הפרוטוקול האחרון נטה לגישה ניצית יחסית, עם הדגשה שסיכוני האינפלציה עדיין קיימים. השוק מתמחר שתי הפחתות ריבית במהלך 2026 לרמה של כ־3.25%. ברבעון הרביעי של 2025 הצמיחה עמדה על 1.4% בלבד בקצב שנתי לעומת 4.4% ברבעון השלישי וצפי ל־2.8%. הצריכה הפרטית האטה ל־2.4%. ההשקעות התכווצו ב־5.1%. היצוא ירד ב־0.9%. מדד ISM בתעשייה זינק ל־52.6 נקודות לאחר 47.9, וחזר לטריטוריית התרחבות לראשונה מזה 12 חודשים. במגזר השירותים המדד עמד על 53.8 נקודות וממשיך להצביע על התרחבות. נוספו 130 אלף משרות בינואר מול צפי ל־65 אלף. שיעור האבטלה ירד ל־4.3%. אירופה: האינפלציה בגוש האירו ירדה בינואר ל־1.7%, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2024. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב־0.6%, לעומת ירידה של 0.2% בדצמבר. הריבית בגוש האירו נותרה ברמה של 2% והשווקים אינם מתמחרים הפחתות ריבית משמעותיות עד סוף 2026. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה מ־49.5 ל־50.8 נקודות וחזר לטריטוריית התרחבות, לראשונה מזה מספר חודשים. מדד מנהלי הרכש המשולב עלה ל־51.9 נקודות, ואילו מדד השירותים עמד על 51.8 נקודות. הקריאות מצביעות על השיפור המשמעותי ביותר בתנאי הייצור מאז אמצע 2022, כאשר ההזמנות החדשות גדלו לראשונה מזה שישה חודשים ובקצב המהיר ביותר מזה מספר שנים, אם כי בקצב מתון יותר בענפי השירותים. הצמיחה ברבעון האחרון בגוש האירו עמדה על 0.3%, בדומה לרבעון הקודם. בסיכום שנת 2025 כולה צמח הגוש בשיעור של 1.3%, לעומת 0.9% בשנת 2024, נתון המצביע על שיפור מתון אך עקבי בפעילות הכלכלית. *הסקירה מעודכנת ליום 01.03.2026 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, ינואר 2026 נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות בעולם, כאשר אירופה והשווקים המתעוררים הובילו את העליות, ובישראל נרשמו ביצועים בולטים במדדי הבנקים והמניות הבינוניות. במקביל נרשמה תנודתיות באג"ח ועליית מחירים בסחורות, לצד היחלשות הדולר והתחזקות השקל. לאור כל אלה, המוצרים השונים במסלולים הכלליים, יצרו תשואה חיובית נאה ממוצעת של למעלה מ-2%, פתיחה יפה לשנת 2026. ישראל: בנק ישראל הפחית את הריבית לרמה של 4.0%. סביבת האינפלציה המתמתנת והתחזקות השקל אפשרו את המהלך, וכעת הציפיות הן לריבית סביב 3.5% עד סוף 2026. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.3% ומדד הליבה עלה ב-0.2%. האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 2.7% וליבת האינפלציה סביב 2.6%, נתונים המצביעים על יציבות יחסית בסביבת המחירים. הפעילות הריאלית ממשיכה להשתפר. מדד הפדיון בכלל ענפי המשק עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בקצב שנתי של 7.4%. המכירות הקמעונאיות עלו ב-6.1%. שיעור האבטלה נותר נמוך סביב 3%. שוק הדיור מתייצב אך עדיין מאופיין בעודף היצע גבוה, מה שממתן את הלחצים כלפי מעלה במחירים. במאזן הסחר נרשמה בשנת 2025 ירידה ביצוא לאירופה בשיעור של 8.8% ולארה"ב בשיעור של 5.7%, לעומת עלייה של 8.6% ביצוא לאסיה. היבוא עלה מארה"ב, מאסיה ומאירופה. הגירעון בשנת 2025 הסתכם בכ-4.7% תוצר, נמוך מהתחזיות, אך יחס החוב לתוצר המשיך לעלות. תחזית דירוג האשראי עודכנה ליציבה. במקביל חלה עלייה קלה בפרמיית הסיכון כאשר ה-CDS לחמש שנים עלה במהלך החודש. בשוק ההון המקומי נרשמו עליות נאות. ת"א 90 עלה בכ-4.8% 60, SME בכ-5.7%, מדד הבנקים בלט עם עלייה של מעל 7%, ומדד הנדל"ן עלה בכ-3.3%. גם באפיק הקונצרני נרשמו עליות מתונות במדדי תל בונד. ארה"ב: הפד הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח 3.5%-3.75% והדגיש כי המשך המדיניות ייגזר מהנתונים. האינפלציה בדצמבר עמדה על 2.7% והליבה על 2.6%. הצמיחה נותרה חזקה ברבעון האחרון שפורסם, אך קיימת שונות בין המגזרים. מדד מנהלי הרכש בתעשייה נותר מתחת לרף ה-50 ומצביע על המשך התכווצות, בעוד שמדד השירותים עלה לרמה הגבוהה ביותר מזה יותר משנה, על רקע שיפור בפעילות ובהזמנות. בדצמבר נוספו כ-50 אלף משרות ושיעור האבטלה ירד ל-4.4%. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט .הוכרז מועמד חדש ליו"ר הפד שיחליף את פאוול בחודש מאי, מהלך שעשוי להשפיע על תמחור השווקים בהמשך השנה. אירופה: ה-ECB הותיר את הריבית ברמה של 2% וצפוי לשמור על יציבות לאורך זמן, כאשר השוק אינו מתמחר שינוי מהותי במדיניות בטווח הקרוב. האינפלציה ממשיכה להתמתן. מדד המחירים לצרכן בדצמבר עלה ב-0.2% במונחים חודשיים, והקצב השנתי ירד ל-1.9%. אינפלציית הליבה עמדה סביב 2.3%, כאשר סעיף השירותים נותר גבוה יותר סביב 3.4% אך גם בו ניכרת מגמת התמתנות. הצמיחה בגוש האירו נותרת מתונה. ברבעון האחרון נרשמה צמיחה של כ-0.3% ברמה הרבעונית, המשקפת קצב שנתי סביב 1.3%. מדדי מנהלי הרכש מציגים תמונה מעורבת אך יציבה יחסית. מדד התעשייה עלה לרמה של כ-49.4 נקודות אך עדיין מתחת לרף ה-50 וממשיך להעיד על חולשה במגזר היצרני. מנגד, מגזר השירותים מציג התרחבות עם מדד סביב 51.9 נקודות. המדד המשולב עמד סביב 51.5 נקודות ומצביע על צמיחה מתונה אך חיובית. הכלכלה האירופית נשענת בעיקר על מגזר השירותים, בעוד שהתעשייה עדיין מתקשה לשוב למומנטום. אי הוודאות סביב סוגיות מסחריות ומתיחויות מול ארה"ב ממשיכה להשפיע על סנטימנט החברות וההשקעות. בשוקי האג"ח נרשמה ירידת תשואות. *הסקירה מעודכנת ליום 01.02.2026 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, חודש דצמבר התאפיין בתמונה מעורבת בשווקים: מדדי המניות בישראל רשמו עליות חדות (ת״א-35 עלה בכ-6.0% ות״א-90 בכ-3.4%), באירופה נרשמו עליות מתונות (600 STOXX עלה בכ-2.7%), בעוד שבארה״ב המדדים המרכזיים נותרו כמעט ללא שינוי (500 S&P ירד בכ-0.05%, נאסד״ק בכ-0.7% והדאו עלה בכ-0.7%). המסלולים הכלליים בחודש זה עלו בכ-0.85% כך שהתשואה הממוצעת של המסלולים הכללים בשנת 2025 עמדה על כ-15%, תשואה מדהימה לכל הדעות, שנה שלישית ברצף. ישראל: בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.25%, לאחר הפחתה שבוצעה בחודשים האחרונים על רקע התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל וירידה מסוימת בפרמיית הסיכון. מדד נובמבר ירד ב-0.5% והאינפלציה השנתית התמתנה ל2.36%. בסביבת בנק ישראל מדגישים כי שקל חזק, ירידת מחירי סחורות ואנרגיה, התקררות שוק הנדל״ן ופחות לחצים רגולטוריים, עשויים לאפשר המשך התאמות ריבית לתוך 2026, כל עוד לא יתממשו סיכונים גיאופוליטיים או פיסקליים. מדד מחירי הדיור נותר ללא שינוי. שכר הדירה עלה ב-0.2%, כאשר בחידושי חוזים נרשמה עלייה של 2.8% ובדירות עם תחלופת שוכר עלייה של 4.7%. האומדן השני לרבעון השלישי הצביע על זינוק של 11% בתמ״ג, 13.1% בתמ״ג העסקי, 21.6% בצריכה הפרטית ו-34% בהשקעות בנכסים קבועים, לאחר החולשה ברבעון השני על רקע הלחימה. המדד החודשי לפעילות המשק עלה בנובמבר ב-0.5%. שיעור האבטלה ירד ל-3.1%, ושיעור ההשתתפות עלה ל-62.7%. הגירעון השנתי ירד ל-4.5% (93.5 מיליארד ₪). עם זאת, תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9% בלבד, כאשר ההערכות הן שהגירעון בפועל עלול להתרחב ל-4%-5% בשל תקציב ביטחון גבוה והקלות מס. ארה"ב: הבנק המרכזי ביצע הורדת ריבית שלישית ברציפות לרמה של 3.75% וחידש רכישות אג״ח קצרות. נתוני האינפלציה הפתיעו כלפי מטה: האינפלציה השנתית ירדה ל-2.7%, ואינפלציית הליבה ל-2.6%. השווקים מתמחרים כשתי הורדות ריבית נוספות במהלך 2026, אך בהסתברות מתונה. הקריאה השנייה לתוצר ברבעון השלישי הצביעה על צמיחה שנתית של 4.3%, לעומת צפי של 3.3%. הצריכה הפרטית צמחה ב-3.5%, בהובלת שירותים ובריאות. מגזר הייצור ממשיך להתכווץ: מדד ISM לתעשייה ירד ל-48.2 נק׳. מנגד, מגזר השירותים התחזק עם מדד של 52.6 נק׳ – הקריאה הגבוהה ביותר בתשעת החודשים האחרונים. בנובמבר נוספו 64 אלף משרות. תביעות האבטלה הראשוניות ירדו ל-199 אלף – מהנמוכות השנה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה ל-52.9 נק׳. בשורה התחתונה - הכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין חוסן, אך הפד מאותת בבירור על מעבר למדיניות זהירה יותר, תוך איזון בין צמיחה, תעסוקה ויציבות פיננסית. אירופה: מדד המחירים לצרכן בגוש האירו ירד בנובמבר ב-0.3%, והאינפלציה השנתית עומדת על 2.1%. ה-ECB ממשיך בגישת המתנה, והשווקים מעריכים שהריביות יישארו ללא שינוי גם במהלך 2026. מדד מנהלי הרכש המשולב לדצמבר ירד ל-51.9 נק׳. מדד התעשייה נותר בטריטוריית התכווצות, בעוד שמדד השירותים ירד ל-52.6 נק׳ – עדיין בהתרחבות אך בקצב מתון יותר. הקריאה השלישית לתוצר הצביעה על צמיחה רבעונית של 0.3% וצמיחה שנתית של 1.4%. אירופה מסיימת את 2025 עם אינפלציה נשלטת אך עם צמיחה חלשה, תעשייה מתקשה ותלות גבוהה יותר בשירותים ובמדיניות פיסקלית, לקראת שנת 2026 מאתגרת. *הסקירה מעודכנת ליום 01.01.2026 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, נובמבר התאפיין בתחושת חזרה מסוימת לשגרה אחרי תקופה ארוכה של תנודתיות שנבעה מהשבתת הממשל בארצות הברית, מתיחויות גיאופוליטיות ומחלוקות סחר. אף שהחודש הוביל להתייצבות יחסית במספר חזיתות, הסנטימנט בשווקים נותר מעורב. שני גורמים עיקריים המשיכו לעמוד במרכז: שינוי חד במסרים שהעביר הפדרל ריזרב והעמקת הוויכוח סביב כדאיות ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית. למרות זאת, מרבית האפיקים סיימו את החודש ביציבות, כאשר נרשמה נטייה לסקטורים דפנסיביים והמשך עוצמה חריגה בשוק המניות המקומי. תשואות המסלולים הכללים המשיכו את המגמה החיובית מתחילת השנה, כך שסגרו בתשואה ממוצעת חיובית של למעלה מ-1% וממוצע התשואה מתחילת השנה עומד על כ-14%. ישראל: בישראל התקבלו מספר נתונים חיוביים. סוכנות S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה, על רקע צפי לחזרה לצמיחה גבוהה בשנת 2026. חברת Moody's הותירה את תחזיתה על שלילית. כלכלת ישראל צמחה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 12.4% לאחר התכווצות ברבעון הקודם, ובמהלך השנה החולפת נרשמה צמיחה של 3.5%. מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר בשיעור של חצי אחוז, בהתאם לממוצע התחזיות. האינפלציה השנתית עומדת על 2.5%. סעיפי הטיסות, המזון והפירות והירקות בלטו בעלייה. בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז, מהלך שנבע מירידה בפרמיית הסיכון ומהערכות שהאינפלציה מתייצבת במרכז היעד. ההערכות הן שהריבית תמשיך לרדת במהלך 2026 באופן מתון ובהתאם לקצב ההתאוששות של המשק. בשוק המניות נרשמו שוב ביצועים יוצאי דופן. מדד ת״א-35 עלה ב־4.7% ומדד ת״א-90 עלה ב־3.3%. מדדי הביטוח והבנקים המשיכו להוביל עם עליות חדות של 9.6% ו־7.2% בהתאמה. ארה"ב: הנושא המרכזי בארצות הברית היה שוב הריבית. בתחילת החודש השוק תימחר ודאות כמעט מלאה להורדת ריבית נוספת בדצמבר, אך מסריו של יו״ר הפד בישיבה גרמו לשינוי חד בציפיות והובילו לעליית התנודתיות. בהמשך החודש חזרו חברי פד בכירים לטון יוני יותר, והשוק שב לתמחר הסתברות גבוהה להורדת ריבית כבר בדצמבר. התנודתיות במסרים העיבה על האג״ח והמניות והגבירה את תחושת אי הוודאות. במקביל, שוק העבודה סיפק תמונה מורכבת. נתוני ספטמבר, שפורסמו באיחור עקב השבתת הממשל, הציגו תוספת של 119 אלף משרות – מעל הציפיות – אך נתוני אוגוסט עודכנו כלפי מטה והפכו את ספטמבר לחודש השני מתוך ארבעה עם אובדן משרות נטו. שיעור האבטלה עלה ל־4.4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בדיווחים על פיטורי עובדים, הן בחברות גדולות והן בסקטור הפרטי שאינו זוכה לחשיפה תקשורתית. בתחום הצריכה נרשמה נטייה גוברת למוצרים בסיסיים ולחנויות דיסקאונט. Walmart דיווחה על עלייה משמעותית בהיקף לקוחות המשתייכים למשקי בית בעלי הכנסה שנתית של מאה אלף דולר ומעלה. חברות המתמחות במוצרים שאינם בסיסיים הציגו התמתנות ואף הנמיכו תחזיות. מדד אמון הצרכנים ירד לרמות שנראו בתקופת אי הוודאות סביב המכסים. שוק השכירות ממשיך להציג ירידות במחירי הביקוש במונחים שנתיים, תהליך שעשוי למתן את האינפלציה בהמשך. לצד זאת נמשכת עלייה בפיגורי האשראי בכרטיסי אשראי ובהלוואות לרכישת רכב. נתוני המאקרו העיקריים בקצרה סקר מנהלי הרכש לתעשייה ירד ל־48.7 וממשיך להצביע על התכווצות. מדד השירותים עלה ל־52.4, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת השנה. המכירות הקמעונאיות עלו בשיעור נמוך של 0.2%. בתחום הבינה המלאכותית נמשך הוויכוח סביב השאלה האם מדובר בבועה או בתחילתה של מהפכה ארוכת טווח. על אף הספקות, נתוני החברות מציגים תמונה חיובית. רווחי סקטור הטכנולוגיה עלו ברבעון האחרון בשיעור של 28% לעומת צפי מוקדם ל־21%. תחזיות הרווח לרבעון הרביעי עודכנו ל־23% במקום 18%, ושיעור החברות שמעלות תחזית גבוה במיוחד ביחס לענפים אחרים. ספקיות הענן מדווחות כי הביקושים לקיבולת מחשוב גבוהים בהרבה מהיכולת הנוכחית, כך שהתמונה הכוללת רחוקה מאד מהמצב שהוביל להתפוצצות בועת הדוט קום בשנת 2000. אירופה: הנתונים באירופה הציגו יציבות יחסית. על פי האומדן השני, גוש האירו צמח ברבעון השלישי בשיעור של 0.2%. האינפלציה ירדה לקצב שנתי של 2.1% בעוד אינפלציית הליבה נותרה יציבה על 2.4%. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה ירד ל־49.7 וחזר לתחום ההתכווצות. מדד השירותים עלה ל־53.1. המכירות הקמעונאיות ירדו ב־0.1% והקצב השנתי התמתן לרמה של אחוז אחד. מדד הסנטימנט הכלכלי עלה ל־25 ושמר על יציבות יחסית. *הסקירה מעודכנת ליום 01.12.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, חודש אוקטובר התאפיין באווירה חיובית בשווקים העולמיים, עם חזרה מדורגת לשגרה בישראל, האטה מבוקרת בארה"ב ויציבות בגוש האירו. הורדת הריבית בארה"ב, ירידת פרמיית הסיכון המקומית ושמירה על יציבות אינפלציונית באירופה חיזקו את תחושת ההתאוששות הכלכלית. לאור כל אלה, תשואות המסלולים הכללים בחודש אוקטובר עמדו על כ־1.3%. ישראל: אוקטובר היה חודש של שינוי כיוון ברור, עם סיום המלחמה והשבת החטופים החיים לישראל. התחושה הציבורית השתנתה בחדות, והערכה היא שהאופטימיות תתרגם לעלייה מסוימת בצריכה הפרטית, גם אם מדובר באפקט זמני. ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל מגבירה את הסבירות שהריבית תרד כבר בנובמבר. עם זאת, ההתאוששות הכלכלית צפויה להיות מדורגת. סיום הלחימה לבדו לא יחזיר מיד את שוק העבודה לתפקוד מלא, שכן נדרש עדיין כוח מילואים משמעותי גם בחודשים הקרובים. ייתכן שאורכה החריג של המלחמה דווקא יגרום לכך שההשפעה החיובית של סיומה תהיה מתונה יותר לעומת סבבים קודמים, משום שהציבור כבר התרגל למציאות הכלכלית שנוצרה במהלכה. עוד לפני תום הלחימה ניכרו סימני חזרה לפעילות: שוק העבודה נותר הדוק מאוד, והוצאות הציבור בכרטיסי אשראי החלו לעלות עוד לאחר סיום מבצע עם כלביא. במקביל נמשכת עלייה בהכנסות המדינה ממסים, על אף שהוצאות הממשלה נותרו גבוהות, ולכן הגירעון צפוי להישאר ברמה יחסית גבוהה גם במהלך 2026. כאמור, פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ומתקרבת לרמות שקדמו למלחמה. אף שדירוג האשראי הרשמי טרם עודכן, ניתן לראות שהמשקיעים כבר משקפים. בפועל שיפור באמון כלפי הכלכלה הישראלית. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב־0.6%, לעומת תחזית לירידה של 0.3% קצב האינפלציה השנתי ירד ל־2.5%. ירידות נרשמו בעיקר בסעיפי המזון, הפירות והירקות, אחזקת הדירה והתקשורת. המדד נמצא בתוך טווח היעד של בנק ישראל, והירידה בקצב האינפלציה תומכת בצורך בהפחתת ריבית. יחד עם זאת, השוק מעריך כי לאחר ההפחתה הראשונה תהליך הורדות הריבית ייעשה באיטיות ובהדרגה, בהתאם להצהרות הנגיד באוקטובר. ארה"ב: הבנק הפדרלי הוריד כצפוי את הריבית ב־0.25%, לרמה של 3.75%-4%, והודיע כי בחודש דצמבר יפסיק את צמצום המאזן - תהליך שנמשך בשלוש השנים האחרונות. הנגיד ציין שההאטה בשוק העבודה הייתה שיקול מרכזי בהחלטה, אך הדגיש כי הורדת ריבית נוספת אינה מובטחת ותתקבל רק אם הנתונים יתמכו בכך. מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב־0.3%, ומדד הליבה עלה ב־0.2%, שניהם מעט מתחת לציפיות. כתוצאה מכך, הקצב השנתי של האינפלציה עלה ל־3%, בעוד מדד הליבה ירד קלות ל־3%. סעיף האנרגיה רשם עלייה חדה, אך סעיפי הדיור והמזון עלו באופן מתון בלבד. במישור העסקי, מדד ה-ISM למגזר התעשייה עלה לרמה של 49.1 נקודות, אך נותר מתחת לרף ה־50 זו הפעם השביעית ברציפות - מה שמעיד על המשך התכווצות בפעילות. סעיף התפוקה השתפר, אולם סעיף ההזמנות החדשות נחלש. מדד השירותים ירד ל־50 נקודות לאחר שעמד על 52 בחודש הקודם, כאשר סעיפי הפעילות העסקית, ההזמנות והמלאים הצביעו כולם על מגמה מתונה יותר. אירופה: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2%, זו הפעם השלישית ברציפות. בבנק ציינו שהאינפלציה קרובה ליעד של 2% וצפויה להישאר בטווח זה גם בתקופה הקרובה. הכלכלה ממשיכה לצמוח, שוק העבודה יציב, אך הסיכונים בזירה הבינלאומית. ובתחום הסחר עדיין ניכרים. על פי האומדן הראשון, כלכלת גוש האירו צמחה ברבעון השלישי ב־0.2%, מעל הצפי שעמד על 0.1% צרפת בלטה לטובה בעקבות עלייה ביצוא, ספרד הציגה צמיחה נאה, ואילו גרמניה נותרה ללא שינוי. האינפלציה בגוש האירו עלתה לקצב שנתי של 2.2%, בהתאם לציפיות, ומדד הליבה עלה ל־2.4%. מדדי מנהלי הרכש מצביעים על התייצבות בפעילות: מדד התעשייה עלה ל־50 נקודות - רמה נייטרלית, ומדד השירותים טיפס ל־52.6, הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2024. המכירות הקמעונאיות עלו באוקטובר ב־0.1%, אך הקצב השנתי ירד ל־1% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז יולי 2024. שיעור האבטלה עלה במעט ל־6.3%, ומדד הסנטימנט הכלכלי ירד ל־22.7 נקודות מ־26.1, בעיקר על רקע חוסר הוודאות הפוליטית בצרפת. *הסקירה מעודכנת ליום 01.11.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, על אף עונתיות מאתגרת בחודש אוגוסט, המדדים המובילים רשמו עליות נוספות, כאשר עונת הדו"חות הסתיימה בצמיחה מרשימה של 12% ברווחי החברות ועלייה ברווחיות, בעיקר בענפי הטכנולוגיה, הפיננסים ושירותי התקשורת. בממוצע, תשואת המסלולים הכלליים עמדה בחודש אוגוסט על למעלה מ-1%, משקף תשואה ממוצעת של כמעט 9% בין ינואר עד אוגוסט. ישראל: הנתונים המקומיים ממשיכים לשקף לחצים כלכליים ניכרים על רקע המלחמה בעזה: המדד המשולב של בנק ישראל ירד ביוני ב-0.7%, בהמשך לירידות בחודשים מאי ואפריל, ומעיד על האטה בפעילות. הצריכה הפרטית התאוששה רק חלקית לאחר סיום המערכה מול איראן, ועדיין אינה מפצה על הירידות מתחילת הלחימה. סקר אמון הצרכנים מצביע על היחלשות, כאשר פחות משקי בית מצליחים לחסוך. הגירעון הממשלתי ירד ל-4.8% אך נותר גבוה, עם חשש לעלייה מחודשת מעל 5% בשל הוצאות ביטחוניות והכנסות מס מתונות. נקודת אור מסוימת נרשמה בסקר המגמות בעסקים, שהצביע על התאוששות קלה ביולי. גם שוק העבודה חזר לרמות של ערב המערכה מול איראן: שיעור האבטלה הרחב ירד ל-3.5% לאחר שהיה 9.2% ביוני. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.4%, כשהאינפלציה ב-12 חודשים נותרה על 3.1%. סעיפי מזון ופירות ירדו מעט מהצפי, ואילו מחירי הדיור עלו מעליו. קדימה, האינפלציה צפויה להתכנס ל-2%, סביב מרכז היעד של בנק ישראל, מה שפותח פתח להורדות ריבית כבר ברבעון האחרון של השנה. בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.5%, תוך שמירה על זהירות בשל סיכוני האינפלציה והגיאופוליטיקה. השילוב בין צמיחה נמוכה, סנטימנט צרכני חלש ומדיניות מוניטרית מרסנת צפוי להכביד על המשק גם בהמשך השנה. ארה"ב: הנתונים הכלכליים בארה"ב הצביעו על היחלשות שוק העבודה לצד המשך צמיחה חיובית. בחודש אוגוסט נוספו רק 73 אלף משרות, הרבה מתחת לצפי (110 אלף), ובמקביל פורסם תיקון כלפי מטה של 258 אלף משרות בחודשיים הקודמים. עיקר הגיוס נרשם בסקטור הבריאות והשירותים הסוציאליים. שיעור האבטלה עלה ל-4.2%, תוך המשך ירידה בשיעור ההשתתפות. האומדן השני לתוצר הצביע על צמיחה של 3.3% ברבעון השני (שנתי), מעט מעל האומדן הראשוני. עיקר התיקון נבע מהשקעות, כאשר הצריכה הפרטית עודכנה כלפי מעלה באופן מתון בלבד. האינפלציה נותרה מבוקרת יחסית: מדד המחירים הכללי עלה ב-0.2%, בקצב שנתי של 2.7%. מדד הליבה עלה ב-0.3% והאיץ את הקצב השנתי ל-3.1%. סעיף הדיור ממשיך להאט, בעוד מחירי המזון נותרו סטגנטיים. מדדי מנהלי הרכש מצביעים על חולשה: מדד התעשייה ירד ל-48 נקודות – מתחת לרמת ההתכווצות, עם רכיב תעסוקה הנמוך ביותר מאז יוני 2020. מדד השירותים ירד ל-50.1 נקודות, כאשר רכיבי תעסוקה, ייבוא וייצוא נחלשו, ולעומתם רכיב המחירים האיץ. בצד הצריכה, המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.5% באוגוסט, בהובלת רכבים וריהוט, אך הקצב השנתי נחלש ל-3.9%. אירופה: ברבעון השני, התוצר בגוש האירו צמח ב-0.1%, בהתאם לאומדן הראשוני. גרמניה ואיטליה המשיכו להתכווץ, בעוד צרפת וספרד הציגו צמיחה מתונה עד נאה. האינפלציה בגוש האירו נותרה יציבה ברמה שנתית של 2%, כאשר מדד הליבה שומר על 2.3%, שלושה חודשים רצופים. מדד מנהלי הרכש התעשייתי עבר לטריטוריית צמיחה לראשונה מאז 2022, עם קריאה של 50.5 נקודות; סעיפי תפוקה והזמנות חדשים עלו לרמה הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים, אך רכיב התעסוקה ממשיך להצביע על חולשה. מדד השירותים נותר מעל 50 אך האט קלות ל-50.7. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.3% באוגוסט, מעט מתחת לצפי, אך הקצב השנתי האיץ ל-3.1%, הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2024. מדד הסנטימנט הכלכלי ירד בחדות ל-25.1 נקודות, מ-36.1. *הסקירה מעודכנת ליום 01.09.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, כפי שתראו בסקירה מטה, עליות נרחבות בשוקי המניות בישראל ובעולם ביולי ובמהלך 2025 חיזקו את תשואות קרנות ההשתלמות, במיוחד באפיק הכללי ובמסלולים המנייתיים, כך שתרומת חודש יולי לתשואות המסלולים הכללים עומדת בממוצע על 1% לערך ו-1.8% לערך במסלולים הכלליים. ישראל: • צריכה פרטית ושוק העבודה – התאוששות חדה ביולי לאחר ירידה ברבעון השני, בעיקר בעקבות סיום מבצע "עם כלביא". שוק העבודה שומר על יציבות: האבטלה נמוכה והשכר עולה בקצב שנתי של 4.5% בשלושת החודשים האחרונים. • תחזית הצמיחה – בנק ישראל העלה תחזית את 2026 ל-4.6% צמיחה. • המדיניות המוניטרית – הריבית נותרה 4.5% עם צפי לירידה ל-3.75% ב-2026 2Q בכפוף להתכנסות האינפלציה ל-2%. גורמי סיכון: עליית מחירי שכירות ולחצי ביקוש על רקע שיפור במצב הביטחוני. • אינפלציה – מדד יוני עלה ב-0.3% (שנתי 3.3%), בהובלת מזון, טיסות לחו"ל ודיור. מחסור בדיור חלופי במרכז יוצר לחץ על השכירות, מה שעלול לעכב הפחתת ריבית. • דירוג אשראי – מודיס הותירה דירוג +BBB עם אופק שלילי, תוך אזהרה מהשפעת הוצאות הביטחון על יחס חוב/תוצר והסיכון מהמשך מתיחות עם איראן. • שווקים – מדד ת"א 35 עלה ב-1.7%, ת"א 90 עלה ב-2%, מדד הביטוח זינק ב-11%. בשוק האג"ח – ירידות באפיקים שקליים, עליות בצמודי מדד. הדולר התחזק ב-0.9% מול השקל. ארה"ב: • מתיחות סחר ומדיניות טראמפ – חרף הצהרות על מכסי ענישה של 30% מה-1 באוגוסט, השוק המשיך לעלות תוך הימור על השגת הסכמי סחר חדשים. ביולי נחתמו הסכמים עם רוב שותפות הסחר המרכזיות (האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, בריטניה ועוד), עם מכס בסיסי של 15% והתחייבויות להשקעות בארה"ב בהיקפים של מאות מיליארדים. • המדיניות המוניטרית – הפד הותיר את הריבית על 4.50%-4.25%. לראשונה מזה 3 עשורים, 2 חברי ועדה הצביעו בעד הורדת ריבית בניגוד לעמדת הנגיד. הפד ממשיך בגישת See and Wait עם אפשרות להורדה בספטמבר אם הנתונים ימשיכו להתמתן. • נתוני מאקרו – תוצר: ב-Q2 הייתה צמיחה שנתית של 3% (מעל צפי 2.4%), בעיקר עקב ירידה חדה בייבוא (30%-). תעסוקה: 147 אלף משרות חדשות ביולי (מעל הצפי), האבטלה עומדת על 4.1% והשכר השנתי על 3.7%. אינפלציה: עלייה חודשית של 0.3% (שנתי 2.7%), ליבה 2.9%. פעילות: ISM תעשייה 49 נק׳, שירותים 50.8 נק׳ (חזרה להתרחבות). מכירות קמעונאיות 0.6%+ (שנתי 3.9%). • שווקים – מדד 500 P&S עלה ב- 2.2% ביולי (7.8% מתחילת השנה), בעיקר בזכות מגזר הטכנולוגיה והמשך הבום ב- AI. מגזרי הבריאות והצריכה הבסיסית נחלשו. אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים עלו בתשואה ל-4.37%. אירופה: • סחר עם ארה"ב – הסכם הסחר שנחתם נתפס כמאכזב עבור חלק מהתעשיות (למשל הרכב), שכן לא התקבלו מכסות פטורות ממכס. חוסר שביעות הרצון פוגע באופטימיות בשווקים האירופיים. • המדיניות המוניטרית – ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי לאחר רצף הורדות מתחילת השנה. תהליך ההקלות המוניטריות קרוב למיצוי. • נתוני מאקרו – תוצר: ב-2Q צמיחה של 0.1% (מעל צפי 0%). ספרד וצרפת חיוביות, גרמניה ואיטליה בהתכווצות קלה. אינפלציה: עלתה ל-2% (ליבה 2.3%). פעילות: PMI תעשייה 49.8 נק׳ (שיא מאז יולי 2022), שירותים 51.2 נק׳. מכירות קמעונאיות: ירידה של 0.7% (שנתי 1.8%). אבטלה: עלייה ל-6.3% (מ-6.2%). • שווקים – מדד 600 Eurostoxx עלה ב-1% ביולי (9.8% מתחילת השנה). קיימת "עייפות" בשוק האירופי, עם חוסר ב"סיפור חדש" שיתדלק עליות נוספות. *הסקירה מעודכנת ליום 01.08.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, חודש יוני הסתיים במגמה חיובית בשוקי ההון, בהובלת המדדים האמריקאיים והבורסה בת"א. בארה"ב, הסנטימנט החיובי התחזק על רקע אינפלציה נמוכה מהצפוי, נתוני תעסוקה יציבים והמשך הובלה של מגזר הטכנולוגיה. בישראל, הצלחת המבצע מול איראן התקבלה כגורם מייצב, והובילה להתחזקות השקל ולזינוק חד במדדי המניות. באירופה, לעומת זאת, נרשמה בלימה זמנית של העליות, על רקע נתוני מאקרו מתונים והאטה בקצב ההתרחבות. על רקע מגמות אלו, התשואה החודשית במסלולים הכלליים עמדה על כ־3.2%, המשקפת תשואה מצטברת של כ־6.7% מתחילת השנה — תשואה נאה במיוחד למחצית הראשונה של 2025. ישראל: לפני תחילת המבצע מול איראן, הכלכלה הישראלית הציגה נתונים מאוזנים יחסית. בעקבות העלאת שכר המינימום באפריל, נרשמה עלייה בשכר הממוצע ובמספר המשרות. משרד האוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 מ-4.3% ל-3.6%, ולשנת 2026 מ-5.3% ל-4.4%. במקביל, תחזית ההכנסות ממסים עלתה מ-517.1 ל-538.6 מיליארד ש"ח, בעיקר בשל הקדמת דיבידנדים בתחילת השנה. מדד המחירים לצרכן לחודש מאי ירד ב-0.3% — הרבה מתחת לתחזיות (0.1%). סעיף שירותי הדיור בבעלות ומחירי הטיסות תרמו לירידה, בעוד שאר הסעיפים שצמחו — עשו זאת באיטיות יחסית. המבצע הצבאי מול איראן היווה את הנקודה הדרמטית ביותר החודש: עם תחילתו נרשמה עלייה בפרמיית הסיכון ושער הדולר זינק, אך לאחר ההצלחה בפעולה — הדולר חזר לרדת, והשקל התחזק משמעותית החל מ-16 ביוני. בתגובה, שוק המניות המקומי זינק בצורה חריגה: ת"א 35 עלה ב-9.5%, ת"א 90 ב-14.4%, מדד חברות הביטוח עלה ב-26.7%, וחברות הבנייה זינקו ב-28.3%. למרות התחזיות האופטימיות, נראה כי הציפיות לצמיחה מהירה עשויות להיות מוגזמות: שוק העבודה והצריכה הפרטית לא משדרים מצוקה, כך שפוטנציאל השיפור מוגבל. בניגוד לקורונה, לא בוצעה הזרמת מזומנים לציבור שתמריץ את הביקוש. לעומת זאת, סעיף ההשקעות במשק צפוי להתרחב משמעותית — בעיקר כתוצאה מהצורך בשיקום תשתיות אזרחיות באזורים שנפגעו. עם צפי לגירעון של למעלה מ-6% השנה, התקווה היא שהצמיחה תאפשר מימון מבלי צורך להעלות מיסים. ארה"ב: חודש יוני בארה"ב הסתיים בתוספת של 139 אלף משרות — מעל הצפי של 130 אלף, אם כי נתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב-95 אלף. שיעור האבטלה נותר על 4.2%, והשכר השעתי רשם עלייה של 0.4%, עם האצה בקצב השנתי ל-3.9% (מול צפי לירידה ל-3.7%). הפדרל ריזרב הותיר את הריבית בטווח של 4.50%-4.25%, תוך שמירה על גישה ניצית לנוכח אי הוודאות בנוגע להשפעות המכסים. התחזית הממוצעת של חברי הבנק כוללת שתי הפחתות ריבית השנה, אך נרשמה שונות גבוהה — חלקם כלל לא צופים הפחתה. במקביל, תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3%, בעוד תחזית הצמיחה ירדה ל-1.4% (לעומת 1.7% קודם), ושיעור האבטלה החזוי עלה ל-4.5%. האומדן הסופי של התמ"ג לרבעון הראשון הראה התכווצות של 0.5% בקצב שנתי (לעומת 0.2% באומדן הקודם), בעיקר בשל צריכה פרטית חלשה שצמחה ב-0.5% בלבד — הנתון הנמוך ביותר מאז 2020. גם בחזית המחירים נרשמה הפתעה חיובית: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% בלבד, מול תחזית של 0.2%, והקצב השנתי עמד על 2.4% (מול צפי של 2.5%). מדד הליבה עלה ב-0.1% (מול צפי ל-0.3%) והקצב השנתי נותר על 2.8%. מדדי ISM שיקפו חולשה: התעשייה ירדה ל-48.5 נק' והשירותים ירדו ל-49.9 נק', מתחת לרף ההתכווצות. הזמנות חדשות ולחצי מחירים בלטו לשלילה. המכירות הקמעונאיות נפלו ב-0.9% (מול צפי ל-0.7%-), והקצב השנתי הואט ל-3.3% — הנמוך ביותר מאז אוקטובר אשתקד. אירופה: הבנק המרכזי האירופי (ECB) הפחית את הריבית ברבע אחוז נוסף, לרמה של 2.00% — הפחתה שמינית ברצף ההקלות. תחזיות האינפלציה עודכנו כלפי מטה: לשנה הקרובה התחזית ירדה ל-2% (מ-2.3%), ולשנת 2026 ל-1.6% (מ-1.9%), תוך הדגשת סיכון להאטה בפעילות ובאינפלציה בשל מתיחות הסחר. האומדן השלישי לצמיחת התוצר ברבעון הראשון עודכן ל-0.6%, לעומת 0.4% באומדן הקודם. האינפלציה בגוש האירו ירדה לקצב שנתי של 1.9% (מ-2.2% בחודש הקודם), וליבת המדד ירדה ל-2.3% — הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה נותר יציב על 49.4 נק', עם חזרת סעיף ההזמנות החדשות לטריטוריה נייטרלית לראשונה זה 3 שנים. מגזר השירותים עלה קלות ל-50 נק', מ-49.7. המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו ב-0.1%, בהתאם לתחזיות, והקצב השנתי האיץ ל-2.3% (מ-1.9%). מדד הסנטימנט הכלכלי עלה לרמה של 35.3 נק' — סימן לאופטימיות כלכלית. *הסקירה מעודכנת ליום 01.07.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, חודש מאי הסתיים במגמה חיובית בשווקי ההון – עם עליות שערים חדות בשוקי המניות בישראל ובעולם, ובביצועים מרשימים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. התמונה הזו באה לידי ביטוי בתשואות חיוביות במיוחד בקרנות ההשתלמות, ובעיקר במסלולים המנייתיים. עם זאת, התחזקות השקל מול הדולר והאירו, בצירוף ירידות בשוק האג"ח הממשלתי בישראל, קיזזו חלק מהתשואה. המסלולים הכלליים סיימו את החודש עם תשואה ממוצעת נאה של מעל 2.2%. ישראל: מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל רשם עלייה חדה של 1.1% – גבוה משמעותית מהתחזיות, בעיקר בשל זינוק במחירי הטיסות לחו"ל, על רקע שיבושי טיסות וחזרת פעילות של חברות תעופה זרות. קצב האינפלציה השנתי עלה חזרה לרמה של 3.6%. בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%, ומגמות הצריכה מצביעות על התאוששות – סקר המגמות בעסקים הצביע על שיפור ברוב תחומי המסחר, והשימוש בכרטיסי אשראי ממשיך לעלות במונחים ריאליים. הבורסה המקומית המשיכה להוביל עם ביצועים מרשימים ביחס לשווקים המפותחים, והשקל התחזק משמעותית מול הדולר והאירו – עדות לביטחון הגובר של שוקי המט"ח בישראל. גם בשוק העבודה נרשמה מגמה חיובית: מספר דורשי העבודה ירד באפריל לשפל של ארבע שנים. ארה"ב: הבנק הפדרלי הותיר את הריבית על כנה – בטווח של 4.50%-4.25%, תוך שמירה על גישת "המתן וראה" לנוכח חוסר הוודאות הכלכלית. מדד המחירים לצרכן עלה ב־0.2% בלבד – מתחת לתחזיות, והקצב השנתי נחלש ל־2.3%, הנמוך ביותר מאז פברואר 2021. מדד הליבה נותר יציב בקצב של 2.8%. הכלכלה האמריקאית המשיכה להציג עוצמה תעסוקתית: נוצרו 177 אלף משרות חדשות – מעל התחזיות, ואחוז האבטלה נותר על 4.2%. מגזר התעשייה אמנם רשם התכווצות מתונה, אך מגזר השירותים הפתיע לטובה עם עלייה ל־51.6 נק'. המכירות הקמעונאיות עלו ב־0.1%, לאחר עדכון חד כלפי מעלה של החודש הקודם – המשקף יציבות בביקוש הצרכני. אירופה: הבנק המרכזי האירופי(ECB) ביצע הורדת ריבית נוספת של 0.25%, לרמה של 2.25% – ההפחתה השביעית מאז יוני 2024, על רקע התחזקות ההערכה שהאינפלציה תשוב ליעד של 2%. גם אינפלציית השירותים ולחצי השכר החלו להתמתן. הצמיחה בגוש האירו ברבעון הראשון עודכנה כלפי מטה ל־0.3%. האינפלציה נותרה על קצב של 2.2%. מדד מנהלי הרכש לתעשייה עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2022 – 49.4 נקודות, בעוד שמדד השירותים ירד ל־48.9 נק', המעיד על התכווצות. המכירות הקמעונאיות ירדו ב־0.1%. אך הסנטימנט הכלכלי השתפר באופן חד, מ־18.5- ל־11.6 נקודות – נתון המעיד על ירידה בחששות ממלחמת הסחר. שיעור האבטלה נותר על שפל היסטורי של .6.2% לסיכום: חודש מאי התאפיין באופטימיות זהירה בשווקים, שיפור בנתוני מקרו, וסימנים ראשונים של חזרה לאיזון בין רמות המחירים לצמיחה. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, ונעדכן אתכם בהתאם. *הסקירה מעודכנת ליום 01.06.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, אפריל היווה חודש דרמטי בשוק ההון העולמי, בעיקר מאיך שהחל ולאן שהגיע. לאחר שטראמפ פירסם את תכנית המכסים, ב-8 לאפריל מדד ה-500 S&P כמעט סגר ירידה של 20% מהשיא. טרמפ אז, פרסם הודעה שזהו זמן טוב להיכנס לשוק המניות. אחרי פרסום הודעה זו גם הודיע שהחליט להקפיא את תכנית המכסים, למעט סין, ב-90 יום. אלה הפכו את השוק וה-500 S&P אף רשם את אחת משלושת העליות החדות ב-50 שנים האחרונות. מוצרי ההשקעות במסלול הכללי סגרו את חודש זה בתשואה חיובית ממוצעת של כ-0.7%, אחרי שבתחילת החודש, נראה היה שזה הולך לכיוון אחר לגמרי. ישראל: בנק ישראל הוריד באמצע החודש את תחזית הצמיחה שלו לכלכלת ישראל לשנה הנוכחית ולשנה הבאה ל-3.5% ו-4% בהתאמה על רקע החשש מהשפעת מלחמת הסחר על היקף הסחר העולמי. הריבית במשק נותרה ללא שינוי באפריל ברמה של 4.5% כאשר בנק ישראל הדגיש בהודעתו את הסיכונים הקיימים במשק ובעיקר, האצה אפשרית בתוואי האינפלציה והמשך הלחימה שעשויה לגרור עליה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל, כגורמים המשפיעים על מדיניותו הזהירה ואת הותרת הריבית ללא שינוי בעת הנוכחית. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.5% כאשר ממוצע תחזיות החזאים בשוק ההון עמד על 0.3%. נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי הצביעו על המשך גידול בחודש בפברואר בהיקף של 0.7% לעומת תחזית מוקדמת של בנק ישראל לירידה בהיקף בפברואר. יחד עם הערכות מוקדמות בגין נתוני חודש מרץ שמצביעים על עלייה נוספת של מעל 3%, עוד מוקדם להצביע על התמתנות בביקושים המקומיים ברבעון הראשון של השנה. מן הצד השני, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על אופטימיות גם בעסקים בענפי המשק השונים. חיזוק לכך התקבל בסוף החודש כאשר פורסם המדד המשולב של ב"י שהצביע על המשך עליה מתונה בפעילות הכלכלית במשק בתוספת תיקון רטרואקטיבי כלפי מעלה של המדד לחודשים ינואר ופברואר. בהמשך לאופטימיות הצרכנים והקמעונאים, לקראת סוף אפריל פורסמו נתוני התעסוקה בישראל שהצביעו על עליה קלה בשיעור התעסוקה במשק – 60.8% יחד עם שיעור אבטלה שנותר בשיעורי שפל – 2.9% כך שעל פניו ניתן לומר, ש"העסקים כרגיל" בכל הקשור למצב הצרכן הישראלי.  ארה"ב: על פי האומדן הראשון, התוצר האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון ב-0.3% (במונחים שנתיים). עליה חדה וחריגה בייבוא תרמה לנתון השלילי, על רקע הקדמת רכישות והזמנות, טרם כניסת המכסים לתוקף. הצריכה הממשלתית גם היא התכווצה, על רקע מאמצי הממשל לקצץ בהוצאות. הצריכה הפרטית הציגה עליה ממותנת ביחס לרבעונים הקודמים. מדד המחירים לצרכן ירד באפריל ב-0.1%, לעומת צפי לעליה של 0.1%. זוהי ירידה חודשית ראשונה מאז מאי 2020. הקצב השנתי האט ל-2.4%. מדד ה-ISM למגזר התעשיה ירד באפריל לרמת התכווצות של 49 נקודות, מ-50.3 לפני חודש. הזמנות חדשות, צבר הזמנות ורכיב תעסוקה תרמו לירידה. רכיב המחירים עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2022. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 50.8 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני שנה שעברה. רכיב התעסוקה בלט בחולשתו, וכן גם סעיף צבר הזמנות. המכירות הקמעונאיות עלו באפריל בחדות ב-1.4%, מעט מעל הצפי של 1.3%. המשק האמריקאי הוסיף באפריל 228 אלף משרות, הפתעה יפה מעל הצפי של 135 אלף. נתוני חודש קודם עודכנו מעט מטה. שיעור האבטלה עלה ל-4.2% מ-4.1% בחודש הקודם. אירופה: על פי האומדן הראשון, התוצר של גוש האירו צמח במפתיע ברבעון הראשון של השנה ב-0.4%, לעומת צפי של 0.2%. הנתון המפתיע התפרסם על רקע התמתנות עקבית באינפלציה והקלה בשיעור הריבית ביבשת. ה-ECB הוריד כצפוי פעם נוספת את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25%, הורדה שביעית מאז החל תהליך ההקלה ביוני 2024. האינפלציה בגוש האירו האטה לקצב שנתי של 2.2%, מ-2.3% בחודש הקודם. מדד הליבה התמתן באופן נאה לרמה שנתית של 2.4%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021. מדד מנהלי הרכש של מגזר התעשיה בגוש האירו עלה באפריל באופן זניח לרמה של 48.7 נקודות. מדד מגזר השירותים חזר לטריטוריית התכווצות וירד לרמה של 49.7 נקודות. המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו באפריל ב-0.3%, לאחר 4 חודשים ללא עליה. שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 6.1%, השיעור הנמוך ביותר מאז החלה המדידה. *הסקירה מעודכנת ליום 01.05.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון

לקוחות יקרים, חודש מעורב במדדי המניות העולמיים. מדד ה-S&P 500 חווה תנודתיות גבוהה וסיים בירידה של 1.4%, לאור אי וודאות רבה באשר למדיניותו הכלכלית של הממשל החדש. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי עלה ב-3.4% בפברואר, עקב תקוות לסיום קרוב של המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, וכן הגדלת החשיפה של המשקיעים בעולם למדדים האירופאים, לאור אי הוודאות הגוברת בארה"ב. בישראל, חודש פברואר הסתמן כחודש חיובי נוסף כאשר מדד ת"א 125 עלה בשיעור של כ-1.7%. ישראל: בפברואר החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי בשיעור של 4.5%, זאת על רקע העלייה בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים ובפרט על רקע צעדי הממשלה. בפברואר פורסמו נתוני הצמיחה של המשק לשנת 2024 מהם עולה כי המשק צמח בשיעור נומינלי של 1%, אולם בשיעור מתואם לגידול באוכלוסייה של 1.3% מתקבל קיטון של 0.3% בתוצר לנפש. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.6% בהתאם לתחזיות שוק ההון, כך ששיעור האינפלציה השנתי עלה ל-3.8%.   ארה"ב: האינפלציה הפתיעה בפברואר כלפי מעלה. המדד הראשי עלה ב-0.5%, לעומת צפי של 0.3%. מדד הליבה עלה ב-0.4%, לעומת צפי של 0.3%. הקצב השנתי של המדד הראשי עלה ל-3% ושל מדד הליבה ל-3.3%. על פי האומדן השני, התוצר האמריקאי צמח ב-2.3% ברבעון הרביעי של 2024 (במונחים שנתיים), בדומה לאומדן הראשון. המשק האמריקאי הוסיף בפברואר 143 אלף משרות, מתחת לצפי של 170 אלף. מדד ה-ISM למגזר התעשיה עלה בפברואר לרמה של 50.9 נקודות, מ-49.2 בחודש קודם לכן. זוהי פעם ראשונה מזה 26 חודשים שהמדד מצביע על רמת התרחבות. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 52.8 נקודות, מ-54 נקודות בחודש קודם לכן. המכירות הקמעונאיות הפתיעו בפברואר מטה באופן משמעותי וירדו 0.9%, לעומת צפי לירידה של 0.1%. חלק מההפתעה מטה מיוחסת לתנאי מזג אוויר חריגים והשריפות בלוס אנג'לס. אירופה: ה-ECB הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.75%. בבנק המרכזי מזהים המשך התמתנות בסביבת האינפלציה והאטה בקצב עליית השכר בשוק העבודה. האינפלציה בגוש האירו עלתה מעט בפברואר לקצב שנתי של 2.5%, לעומת 2.4% בחודש קודם לכן. מדד הליבה נותר ברמה שנתית של 2.7%, חודש חמישי ברציפות. על פי האומדן השני, התוצר של גוש האירו צמח ברבעון הרביעי של 2024 ב-0.1%. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייתי בגוש האירו עלה בפברואר לרמה של 47.3 נקודות, מ-46.6 בחודש קודם לכן. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה 9 חודשים, אולם עדיין שומרת על רצף ממושך מאוד של רמת התכווצות. מדד מגזר השירותים ירד ל-50.7 נקודות, לעומת 51.3 בחודש הקודם. המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו בפברואר ב-0.2%, לעומת צפי לירידה של 0.1%. הקצב השנתי עלה דווקא ל-1.9% מ 1.6% בחודש קודם לכן. מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה בפברואר לרמה של 24.2 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2024. *הסקירה מעודכנת ליום 01.03.2025 אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ פנסיוני ו/או ייעוץ השקעות אישי המותאם לצרכי הלקוח | המידע מבוסס על מידע פומבי לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל | המידע המוצג בסקירה זו הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני“ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. אנחנו כאן בשבילכם, זקצר ביטוח ושוק ההון